יום ראשון, 23 בפברואר 2014

ללמוד

אני לומד בבית שלי כל מיני מקצועות לדוגמה: חשבון, עברית, גאוגרפיה, היסטוריה, מדעים ועוד. 
אבל הם שונים מלימודים בבית הספר לדוגמה: שיעור החשבון אצלי באתר שקוראים לו IXL, והוא נורא מגניב! (גם אני מלמד בו את האחים שלי),יש בו כל מיני שיעורים והם כיפים נורא, וגם יש את העברית שאני לומד בעיקר מספרים (אבל יש גם חוברת). יש לי גם שיעור מדעים שבו אנחנו עושים כל מיני דברים גם ניסוים וגם עוד דברים, לדוגמה, בניסוים עשינו ניסוי הר געש, ניסוי של טיל ועוד, ובגאוגרפיה עשינו בינתיים שני דברים אחד מהם היה לקחת מגנטי ארצות ולהפוך אותם לשים עליהם מגנטים אחרים ואז להפוך כל אחד בתורו ומי שבחר כל ארץ מספר כל מיני דברים עליה, והשני שאותו ניסינו היום היה לבחור ארץ ולהכין דגם של מבנה מפורסם ממנה, אנחנו עשינו היום את מצרים(התמונות הן של סרקופג ופירמידה שעשיתי). ויש עוד הרבה שיעורים שאנחנו עושים אבל זהו לבינתיים. 
טוב זה הכול,
הננסטר

יום חמישי, 20 בפברואר 2014

יום רביעי של כיף

שוב שלום מהננסטר, אתמול היה לי יום מעולה. בהתחלה, בבוקר, הלכתי לחוג די אנד די (מבוכים ודרקונים) והיה לי שם ממש כיף. הייתה באיזשהו שלב חידה שהלכה ככה "שישה פנים לנו, ללא שיער ופה, ו- 21 עיניים, שלא רואות" (או משהו כזה) והיינו אמורים לפתור אותה כדי להתקדם. אחרי זה המדריך שלנו אמר מה יש בחדר: פסל גדול שמושיט יד ומחזיק את התקרה עם היד השנייה ו-4 כלובים שבכל אחד מהם יש משהו, בראשון פסל עכביש, בשני מדליה עם 10 גמדים עליה, בשלישי שק קוביות וברביעי משקפיים שבורים. אני הייתי בטוח שהחידה קשורה למשהו בחדר ואז גיליתי! כשהגיע תורי אמרתי את התשובה "קובייה" ולקחתי את שק הקוביות. אחרי כמה זמן ילדים מהקבוצה שלי לקחו את הדברים האחרים מהכלובים ובכך הפעילו 3 מלכודות חצים. מאחת מהן חמקתי, השתיים האחרות פגעו בי, ונפלתי כמעט מת. היה לי מזל שלפני זה שמתי את שק הקוביות ביד של הפסל, פתאום נכנס לחדר מישהו מהקבוצה שלי והשקה אותי בשני בקבוקוני השיקוי שהופיעו במקום הקוביות. אחרי זה קמתי וחזרתי לחיים, ואז כעבור כמה זמן החוג נגמר.

אבא שלי בא לאסוף אותי ואחרי שהחזרנו חברה שלי לבית שלה, שנינו נסענו לאבו חסן שביפו (עשינו את זה בגלל שאבא נוסע לחו"ל) אכלנו, נהנינו, וכשאבא קם לשלם, אני שנייה קמתי אליו וכשחזרנו לשולחן אתם יודעים מה ראינו? שפינו לנו את כל האוכל! אז חזרנו הביתה.

אחרי שקצת הייתי בבית הלכתי לחבר, שיחקנו מלא בלגו גם עם אחיו הקטן, ונורא נהנינו. בסוף חזרתי הביתה ועד לארוחת הערב למדתי חשבון באנגלית, וגם לימדתי את האחים שלי, והם נורא נהנו - אפילו אחרי האוכל אחותי ביקשה שאני אעשה לה עוד שיעור.

טוב זה הכול,
הננסטר

יום שני, 17 בפברואר 2014

שומרי הגן

היום בחוג שלי ביער שנקרא "שומרי הגן" היה מפגש תחנות. זה אומר שהמדריכים מעבירים כל מיני פעילויות כיפיות. לדוגמה, הפעילויות שהיו היום הן: הטלת חנית, חץ וקשת, סיפור סיפורים (שהמדריך של הקבוצה שלי עושה), הכנת כפיות (שהמדריכה של הקבוצה שלי עושה), בישול, ציורי פנים ועוד. בהתחלה לא ידעתי לאן ללכת אז קצת שוטטתי, בסוף החלטתי ללכת להטיל חנית. שני ילדים עזרו למדריך, וכשהגיע תורי להטיל את החנית כמעט פגעתי במטרה, הם המליצו לי לחפש מקל גדול שיתאים לפי דעתי להיות חנית בשבילי ולהתחיל לגלף אותו לחנית. אני לא רציתי אז המשכתי לשוטט, בזמן ששוטטתי אחותי רצה אליי והראתה לי את הציורים שצירו לה על היד ובגלל זה החלטתי ללכת לתחנת ציורי פנים. היה קצת תור אבל חיכיתי בסבלנות, ועד שהגיע תורי התלבטתי מה לבקש שיצירו עלי: יגואר שחור, הארי פוטר או אינדיאני. קצת לפני תורי אמרו שהשחור קצת שורף אז החלטתי לוותר על היגואר השחור, כשהגיע תורי אמרתי שאני מתלבט אבל בסוף החלטתי על הארי פוטר היא ציירה לי את הצלקת (שעדיין עליי). בזמן שחיכיתי אמא שלי התחילה לאפר את אחותי לטיגריסית.
אחרי האיפור חזרתי לשוטט, ואחרי כמה דקות החלטתי ללכת לתחנת חץ וקשת. גם פה היה תור אבל קצר, וכשהגיע תורי אני יריתי כמה חצים וזה היה מאוד כיף! פתאום כשגמרתי רץ חבר שלי ואמר לי שמצאו נחש מת!
מיד רצתי לראות והמדריכים גילו לנו שזה היה צפע ולימדו אותנו עליו, לדוגמה איך מזהים צפע ומה לעשות אם במקרה נתקלנו באחד - בעיקר הולכים לאט אחורה ללא שום תנועה פתאומית. ואז כשהתחלנו להתפזר, אחותי התחילה לרדוף אחרי ונהמה כמו טיגריסית אמיתית ואני ברחתי. בזמן שברחתי ראיתי כמה חברים וצעקתי להם שיברחו כי טיגריס רודף אחרי! בסוף עצרנו ואמרתי לאחותי די ואז נשאר ממש עוד קצת עד לסוף הפעילות אז הלכתי לתחנת הסיפורים סיפרו סיפור על ליבו של העץ וכשהוא נגמר אז כולם התכנסו למעגל גדול ואנחנו הלכנו לשיעור כינור של אחותי.

טוב זה הכול,
הננסטר

יום שבת, 11 בינואר 2014

חיות המחמד

שוב שלום מהננסטר, היום הפוסט שלי יעסוק בחיות המחמד של המשפחה שלנו:


החתול: כשהייתי בן שנתיים וחצי (פחות או יותר) רציתי חתול, אבל לא רציתי סתם חתול רציתי חתול אפור עם עיניים ירוקות. אמא ואבא ואני חיפשנו אבל לא מצאנו... עד שיום אחד מצאנו חתול בדיוק כמו שרציתי! הוא היה גור פחדן, אבל במהלך השנים, הוא התרגל אלינו וקצת פחות פחד מכולם, אומנם הוא עדיין מתחבא מתחת למיטה (המון פעמים...), והוא עדיין בורח מאנשים שהוא עוד לא מכיר, אבל מאיתנו הוא לא בורח, והיום כשפינקתי אותו בליטופים, אז הוא נתן לי את ההשראה לפוסט הזה. זה הסיפור המאוד מקוצר על החתול גרין.


הדג: חודשיים אחרי שאנחנו עברנו לרחובות, אז רצינו (אני והאחים שלי) דג זהב, אמא הסכימה, אבא הסכים, אז בערב ראש השנה חזרנו מהסידורים, עם דג זהב, בהתחלה אני ואחותי האכלנו אותו בתורות, ואז אני לא זוכר איך זה קרה אבל הפסקנו לתת תשומת לב לדג, ורק אימא טיפלה בו. ואז בסביבות סוכות, שנה אחרי (שזה תוחלת חיים מרשימה לדג זהב), כשאני ואחותי ששחקנו במחשב שמתי לב שהדג צף באקווריום ולא זז, מיד רצתי לקרוא לאימא, היא ניסתה לטפל בו אבל הוא מת.
וזה הסיפור המקוצר מאוד והעצוב של הדג ליאור.


האוגרים: לכבוד יום הולדת תשע שלי, אני רציתי תוכי (יסופר בהמשך סיפורו) ואחותי אוגרים סיביריים. בדרך לקנות לי תוכי, עצרנו בחנות חיות ודניאל בחרה שני אוגרים- אחד חום ששמו עידו ואחד לבקן ששמו שלג. דניאל ואמא טיפלו בהם ממש יפה, עד שערב אחד שמענו ציוצים מוזרים בוקעים מהכלוב ראינו את שלג מתקיף את עידו! זה המשיך ככה, עד שיום אחד כשאחי הכניס אצבע לכלוב והוא ננשך על ידי שלג, עברו כמה שבועות שבהם שלג נשך אותי שלוש פעמיים, ואז אחותי החליפה אותו באוגר חמוד ששמו ג'ינג'ר, עברו כמה חודשים ואז כשאמא הכינה ארוחת ערב בן גילה שג'ינג'ר מת. כעבור כמה שבועות עידו מת גם מבדידות, ובזאת תם עידן האוגרים.
וזה הסיפור המקוצר והטרגי של האוגרים עידו, שלג וג'ינג'ר.


התוכית: כשנסענו לבחור לי תוכי ליום הולדת 9, היו הרבה תוכים אצל מגדל התוכים, אבל אני רציתי תוכי צהוב (כנראה שיש לי קטע עם להחליט מה יהיה הצבע של חיית המחמד שלי עוד לפני שבחרתי אותה), היו שלושה לבחור מהם. בחרתי את זה שהכי מצא חן בעיני. הוא התגלה כמתוק ומקסים. כעבור כמה חודשים הופיעה בכלוב פתאום ביצה (לא מופרית), זה היה מאוד מפתיע (!) כך גילינו שהיא בעצם תוכית. ומיד שינינו לה את השם מאלברט לאלברטה. כל פעם שאנחנו  חוזרים הביתה היא מצייצת לנו כל כך חזק ולא מפסיקה עד שאנחנו מתקרבים אליה ומוציאים אותה, והיא אוהבת את כולם אבל הכי רגועה אצלי ואצל אבא.  היא כל הזמן קוראת לאבא אז הכרזתי שהיא בטח מאוהבת בו! בימים שהיא מטילה ודוגרת על הביצים היא מתנהגת בצורה תוקפנית, כי היא מגנה על הביצים אבל כשאין לה ביצים היא מתנהגת ממש מקסים.  וזה הסיפור המקוצר מאוד והשמח ביותר של התוכית אלברטה.

טוב זה הכול
הננסטר

יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

5 הסדרות הכי טובות מבחינתי

הפוסט הזה יעסוק בסדרות ספרים, חמשת האהובות אליי, ושאני ממליץ לילדים לקרוא:

5: "39 רמזים" ו"קהילים נגד וספרים"

39 רמזים היא סדרה שמספרת על שני אחים יתומים, איימי בת ה-14 ודן בן ה-11, כשסבתם מתה הצוואה שלה היא לצאת למסע מסוכן ביותר, בשביל להפוך לאנשים החזקים ביותר. אבל לפני זה עורך הדין שלה מגלה להם ולחלק ממשפחתם שהמשפחה שלהם השפיעה על התרבות העולמית יותר מכל משפחה אחרת בעולם. כמעט כל דמות היסטורית השתייכה לה: מנהיגיםמדעניםאומניםספורטאים  ועוד... הם וקרובי משפחתם, הכוללים מרגלת קג"ב לשעבר, כוכב פופ, וילדי עשירים ועוד, יוצאים אל המסע בקבוצות שונות. ומי ינצח? אתם תגלו...


4: "אוקסה פולוק"         
                        
אוקסה פולוק היא נערה רגילה  אשר יום אחד מגלה סימן מוזר בצורת כוכב סביב הפופיק שלה. אז סבתה מגלה לה שהיא הנשגבת מאדפיה, מדינה ממרכז כדור הארץ. עם חבריה וקרובי משפחתה, אוקסה צריכה להחזיר את כל האנילימילים לאדפיה, אבל רק הבפנימים יכולים להיכנס לאדפיה ולא הבחוצים (אתם תבינו מי הם) ולהתמודד נגד הבוגדנים שעומדים בראשם: אורטון ואביו אוציוס מק'גראו...


3: "אריק רקס"

יום אחד אימו המאמצת של אריק ואחיו נעלמת, ואריק חייב להצילה. הוא יורד אל מתחת לאדמה יחד עם ידידתו באתני. שם הוא מגלה כל מיני דברים על הוריו, על עצמו, ועוד דברים. לפי דעתי אריק רקס הוא ספר מותח, מקסים, פשוט מעולה.


2: גיבורי האולימפוס      

אם קראתם את פרסי ג'קסון (עוד סדרה מעולה!) אז אני גם ממליץ לכם בחום על הסדרה הזו, אם לא אז גם.
בספר הזה מסופר על אלים יוונים ורומאים כאחד, ולמרות שהיוונים והרומאים שונאים זה את זה, הם חייבים לשתף פעולה כדי להביס את הענקים שרוצים להשמיד את האלים ישר מהשורש, האולימפוס. פרסי, אנבת', ליאו, פייפר (המחנה היווני) ג'ייסון, פרנק, והייזל(המחנה רומי) יוצאים להציל את האולימפוס (בספר ה-3).                                                            


1: הארי פוטר

פשוט סדרה מעולה על קוסמים!!!! הסדרה מספרת על  הארי פוטר, הילד שנשאר בחיים כשהיה תינוק!!! אחרי שוולדמורט ירה עליו את קללת המוות, שחזרה כמו בומרנג על וולדמורט, ואז הארי בן ה-11 נוסע להוגוורטס, בית הספר לקוסמות. יחד עם חבריו, רון, הרמיוני, נוויל, ג'יני, לונה, ועוד,הוא יוצא להרפתקאות מסעירות. אני אישית הכי אוהב את הספר השלישי.


טוב זה הכול,
 הננסטר

יום שבת, 28 בדצמבר 2013

הקונצרט הראשון שלי - טרומבון

אתמול כל המשפחה (אני, אחותי, אחי, אבא, ואמא) נסעה לסבא וסבתא, שם גם הייתה דודה שלנו.
אחרי הארוחה (שבה הוגשה פיצה - המאכל האהוב עלי!) אחותי סיפרה לנו קצת על הכינור ואז ניגנה לנו שיר קצר, היא מאוד התביישה אבל ניגנה מצוין. אחריה הגיע תורי ואני ניגנתי ארבע שירים, קצת קצרים, כי אני עדיין לא יודע כל כך לנגן, ואלה השירים:

דודה שירה (מפתח פה 4/4)
פהה, רהה, פה, פה רהה.

שיר האופים (מפתח פה, 4/4)
מיי, רהה, דוו,  מיי, רהה, דוו,   דו, דו, דו, דו,   רה, רה, רה, רה, מיי, רהה, דוו.


עליות וירידות (מפתח פה 4/4)
דו, דו, רה, רה, מי, מי, פהה,   מי, מי, רה, רה, דו, דו, דוו,        דוו, רהה, מי, מי, פהה,     מי, מי, רהה,  דו, דו, דוו.

שיר עליז (מפתח פה 4/4)
מי, רה, דו, רה,   מי, מי,מיי,     רה, רה, רהה, מי, מי, מיי,        מי, רה, דו, רה,     רה, רה, מי, רה, דוו.


אלה המנגינות שאני ניגנתי, ואני נורא נהנה לנגן אותן. על שתי הראשונות, המורה כתב לי מצוין, מסתבר שבקונסרבטוריון יש ציונים. שאלתי את המורה בשביל מה צריך ציונים והוא ענה: "כי זה בית ספר לנגינה". אני חושב שזה מוזר ונחמד כאחד, לא הייתי רוצה שכל החיים שלי יהיו עם ציונים, כי לא צריך אותם בעצם. אני לא אוהב שמחלקים לי ציונים בהתנהגות או על דברים כאלה. הייתי רוצה שאנשים ידברו ולא יחלקו ציונים, כי זה נעים יותר.

טוב זה הכול,

הננסטר

יום שישי, 27 בדצמבר 2013

משקפופר

ביום ראשון אני, אבא, אמא, אחי ואחותי הלכנו לרופאת עיניים, ואצלה התברר שעין ימין שלי רואה חלש ובגלל זה אני זקוק למשקפיים,  מאוחר יותר נסענו לאופטיקאי, אבל לא יכולתי לעשות את הבדיקה בגלל ששמו לי טיפות, אז חיכיתי 3 ימים :( שעברו די מהר :). מהרגע הזה התקשרתי להרבה מהחברים שלי וקרובי המשפחה, כאשר עברו  הימים נסענו לאופטיקאי שוב, ואחרי הבדיקה אמרו לי שהמשקפיים היו מוכנים מחר או מחרתיים. בסופו של דבר קיבלתי אותם ערב למחרת. כל- כך התרגשתי כי ראיתי מעולה!!!!  חבר אחד שלי שאל מה אני ארגיש כי מעכשיו יקראו לי משקפופר עניתי לו שזה לא משנה לי, כי המשקפיים רק עזרו לי, והם לא עשו לי שום דבר רע.

טוב זה הכל
הננסטר